שבוע 40

לעבור את התאריך המשוער. לשמוע את המושג- מעקב הריון עודף, למרות שאת וגם הרופאים יודעים שהזמן התקין ללדת הוא בין השבועות 37-42. לקבל הערות מקרובים ורחוקים- "את לא רוצה כבר ללדת???" ובכלל, יש איזו תחושה שההריון הזה מופקע ממך לאט לאט. מישהו אחר "יודע" מה נכון עבורך ועבור התינוק שלך. האם זה באמת כך? הקולות האלה מפריעים להקשיב פנימה, לקול החמקמק אבל הצלול כל כך, שלפעמים עולה מתוך הרעש האין-סופי. עכשיו הוא חשוב במיוחד. ואיך תשמעי? ופתאום מתגנב לו חשש- ואם...?

אולי את מוכנה ללידה ומצפה שיגיע כבר הרגע, או אולי היית רוצה עוד קצת זמן לעכל, להתכונן. להתרגל לתואר החדש- א מ א או אולי יש לך עוד מליון משימות להשלים, ומה עם הילדים הגדולים ועכשיו קורונה ותיכף אוגוסט ואיך תעלמי להם ככה פתאום?

ואולי, כל מה שאת צריכה לעשות, הוא להניח את הידיים על הבטן הפועמת, להרגיש את הרגל שנשלחת אליך כמעט מיד מתוכה ולהקשיב: "אמא, אני כאן. אני יודעת מה לעשות וגם את. סמכי עלי כפי שסמכת עד עכשיו. סמכי על עצמך, את בת לשושלת של אימהות שילדו וגידלו ילדים. הקשיבי עוד ועוד פנימה, את יודעת את התשובה."

(הציור המהמם של Alicia Blaze Hunsicker)